סלקום ישראל בע"מ נ' קדוש

החלטה

דין הבקשה להארכת מועד להידחות, ודין ההתנגדות עצמה להימחק על הסף, מחמת האיחור בהגשתה – וזאת חרף המצוקה המשתמעת מהבקשות שבפני, והקשיים שהחלטה זו תגרום, ללא ספק, למבקשת (הנתבעת).

אין חולק כי ההתנגדות הוגשה באיחור, ובאיחור ניכר. על פי הוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מועד שנקבע בחיקוק ניתן להארכה מטעמים מיוחדים שיירשמו. אותם טעמים מיוחדים אמנם לובשים צורה ופושטים צורה מהחלטה אחת לאחרת, ואין דינם אחיד או זהה, והוא במידה רבה תלוי נסיבות, אולם במקרה דנן הטעם לאיחור לא היה עקבי, בכך שבבקשה המקורית היה העדר ייעוץ משפטי נאות, ובתגובה לתגובה היה העדר מימון לתשלום שכר-הטרחה עבור הייעוץ המשפטי – ובין כך ובין כך אינו עולה, דרך כלל, כדי אותו "טעם מיוחד" הנדרש בתקנות.

בדוחק, הייתי שוקל להיעתר לבקשה להארכת מועד, חרף האמור לעיל, אם היתה בפני התנגדות ראויה לבירור, וטענת הגנה מבוססת, מפורטת, וברורה. אלא, שלא כך הוא, וההתנגדות עצמה, אף היא, אינה עומדת בדרישות הפסיקה לפירוט ולהעלאה ברורה של טענות ההגנה. כל שבפי הנתבעת הוא תהיות ערטילאיות ועמומות לגבי סכום התביעה עצמו, ואף לא נטען, כי נעשה ניסיון של ממש לברר את טיב התביעה ועילתה, ואופן חישוב סכומה – אשר לא צלח עקב סירוב התובעת למסור מידע זה (סירוב שכזה, אם היה, יכול היה להספיק לשם קבלת ההתנגדות; אלא שהסירוב לא נטען כלל, ולמעשה על הפניה עצמה אני למד רק מתגובת התובעת-המשיבה).

מכאן, כי כל שיש בפני היא התנגדות עמומה וסתמית, שעיקרה אי-הבנת התביעה; אי-הבנה שכזו, לעצמה, אינה עילת הגנה מפני התביעה עצמה.

לפיכך, כשההתנגדות נראית חסרת-סיכוי על פניה, ממילא לא זהו המקרה בו יש לפעול לפנים משורת הדין בשאלת המועד, ולראות כ"טעם מיוחד" נימוק שאינו כזה לפי כל אמת מידה.

אני דוחה, איפוא, את הבקשה להארכת מועד. מחמת האיחור, לא ניתן לדון בהתנגדות, ואני מורה על מחיקתה על הסף. לפנים משורת הדין, ומשלא התקיים דיון בבקשה, איני עושה צו להוצאות.

הערבון שנקבע בהחלטה מיום 18.5.2011 לא הופקד, וממילא הליכי ההוצאה לפועל לא עוכבו.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"א, 28 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: